אני יושב לי באולפן, החיים שלי קברנה סוביניון, כל היום אני מתבח-בח ומתווק -ווק על הרדיו, כל הזמן אני קורא "יעל נעים, יעל נעים" רציתי לומר גם לי, אבל לא שמעתי כלום. עד שבמקרה... אני נוסע באוטו... ברדיו המצעד עלאק הרישמי, בתחנה שגמרה את המוסיקה בישראל... רציתי להעביר, ואז במקום רביעי (לפני חודש) איזה שיר??? יעל נעים! טו-אוב!!! רבנן (אני מאלתר פה)...נפלתי מרצפה לכסא.חוץ מזה אתמול ראיתי בטלוויזיה הבידורית (ערוץ 2) את המצעד הגדול של ישראל. שלמה ארצי זכה בזמר ה-60, מגיע לו וגם ליהורם גאון, ואריק אינשטיין ואולי אפילו לשלום חנוך, למרות שהוא יותר מוסיקאי. לא להאמין שעברו 20 שנה מאז שיצא חום- יולי-אוגוסט עם השירים תחת שמי ים תיכון וארץ חדשה. אני זוכר שאימי קנתה לי אותו ליום-הולדת 18, וחרשתי אותו במשך חודש עד שמיציתי. אחר-כך עוד שמעתי אותו במשך שנתיים, ולא מתוך בחירה, מכל המרפסות ובכל בוקר לפני מסדר בוקר בצבא. וזו הבעיה שלי עם שלמה ארצי, אבל אתמול התרגשתי. גם שמתי לב שהזיקנה פתאום נפלה עליו. בפעם האחרונה שראיתי אותו הוא עוד נראה צעיר לנצח. וכל הילדות בקהל ידעו את כל המילים. החלטתי שהקיץ אני הולך לראות אותו בקיסריה, לא עשיתי את זה אף-פעם. ועד 120.
ההפתעה של אתמול היתה נינט טייב עם גיטרה לקישוט, שרה יחד עם להקת רוקפור את "מדינה קטנה" של להקת כוורת שזכתה בלהקת ה-60. דרך אגב זה לא פעם ראשונה. היא עשתה את זה בהופעה שלהם בבארבי עם שירים חדשים שלה באנגלית. אני לא חסיד של פרוייקטים של חידושים כמו עבודה עברית, ולדוגמא החידוש של היהודים לירושלים של זהב אתמול היה מזוויע בעייני. הבעיה שלי עם רוקפור היתה תמיד עם הקול של הסולן שלה, ודווקא את נינט אני אוהב, ומי שמתפלא שיתפלא. אני חושב שהשיר "בובה" שהיא כתבה במו ידיה ממש טוב. ולכן החיבור עם רוקפור עושה טוב לכולם, וגם לנו, הנה כאן.
והשיר של יעל נעים, ממש שווה ונעים:
Yael Naim -New Soul
ועוד שלושה שירים במייספייס.
5 תגובות:
הקסטה היחידה שהייתה לי של שלמה ארצי הייתה "דרכים" שעליה חרשתי. לא מזמן שמעתי איזו נעימה מתוכה (לא זוכרת איך קוראים לה, אינסטרומנטלית) ונזכרתי כמה אהבתי אותה אז. ולגבי כל הפרוייקט של עבודה עברית, ממה ששמעתי עכשיו מאוד מאוד לא אהבתי אף חידוש של אף שיר, שלא לומר, סבלתי ממש מחלק (כמו מירי מסיקה רוצחת את "ככה זה" של ברי סחרוף. נוראי בעיני).
לא אהבתי את הביצוע של רוקפור/נינט, לדעתי כל הסנדסוניות של השיר הלכה לאיבוד בתוך כל הרוקפוריות.
כדי לשמוע למה נינט מסוגלת (NOT!) "כדאי" לשמוע את הכיסוח שלה ל"לא יכולתי לעשות עם זה כלום" של אילן וירצברג (גם מתוך עבודה עברית 2008). פשוט רעעעעעע! כל הכוכב-נולדיות שלה משפריצה שם עד כדי הרס השיר ממש.
ובשביל הנוסטלגיה, אנסמבל קולות שלובים מבצעים את "שיר העבודה והמלאכה", הישר משנת 1985.
http://www.youtube.com/watch?v=swYrNlnoW3s
דרורית,
לדעתי "דרכים" זה האלבום הכי טוב אי-פעם שהיה לשלמה (לא מתאים לו השם בלי הארצי). למרות שכאשר יצא השיר "לילה לא שקט" שמתאים מאד ליום הזיכרון חשבתי שזה השיר הכי מצמרר שאשמע אי-פעם.
ולדיסקוור
נכון שכל הסנדסוניות הלכה, אבל זה כל העניין. חוץ מזה החידוש הזה היה טוב גם כתרגיל. עכשיו כשהסאונד גובש, לדעתי על הצד הטוב, הם צריכים חומרים מקוריים- וזו כבר חוכמה אמיתית. אני במקומה לא הייתי כותב באנגלית. מצד שני, הקהל המסורתי שלה "מקיא" אותה (תראו את הטוקבקיסטים) והקהל "האינדי" הישראלי לא יקבל אותה בקלות. אז אולי עדיף כבר באנגלית. בכל מקרה הכיוון טוב
לא הייתי פוסל את הנושא של חידוש שירים לחלוטין.
אני יכול לחשוב על כמה חידושים לא רעים שהיו הבפרוייקט הראשון של עבודה עברית. (ברי סחרוף "עוד חוזר הניגון", זהבה בן "זמר שלוש התשובות", אהוד בנאי "גיטרה" אולי שכחתי משהו). מהפרוייקט החדש אני יכול להגיד ששמעתי ואהבתי - רדיו רמאללה.
אבל ללא ספק רב החידושים לא טובים.
ועולו על כולם ערוץ 2, פשוט עיבודים וחידושים מזעזעים ובראשם כנסיית השכל (שאני מאוד אוהב), ריטה וכמובן היהודים - שהצליחו במומחיות רבה לשחוט שיר מתחילתו ובסוף עשו וידוא הריגה.
הוסף רשומת תגובה