אתמול התקיים חצי גמר האירוויזיון. הוא נראה כמו מצעד קיטש תעשייתי. לנו יש שיר נחמד של בועז מעודה, אני אפילו לא יודע אם הוא עלה לגמר כי נרדמתי, אבל הוא שיר מכובד. שאר האירוויזיון היה די מזעזע. גם הקיטש זה לא מה שהיה פעם.
הבעיה עם האירוויזיון שזה הפך לבליל של אורות וצבעים ותנועה, וקצת כמו דן מנו מהישרדות כל שיר עושה הכל כדי לנצח. טוב לא כולם, ויש לפעמים אפילו שירים שאני מצליח לאהוב, זה לא כל-כך קרה אתמול.
המטרה של האירוויזיון היתה ליצור חגיגה שנועדה לקרב בין התרבויות ומשפחות העמים. במשך הזמן עם הגלובליזציה והאיחוד האירופי לא נשאר הרבה הבדל באורח החיים, אבל יותר מזה אף אחד לא מנסה להביא את המוזיקה שלו מהבית. קחו לדוגמא את השיר של נורבגיה מאתמול, שלוש בלונדיניות עבות בשר שרו באנגלית שיר אמריקאי לחלוטין (דווקא שיר נחמד).
בסה"כ לאורך השנים האירוויזיון מצליח להפיק גם מוזיקה טובה. בעבר אפילו יותר. כל השירים הישראלים שזכו עד היום טובים , די להזכיר את הללויה. גם שירי מיימון ריגשה אותי לפני כמה שנים.
והשיר שהבאתי כאן, שנקרא Perque tes Vas, שזה: למה אתה עוזב? של Jeanette , אני אפילו כבר לא בטוח שזה שיר מהאירוויזיון, אבל הוא מייצג את הרוח של מה שהיה. זה להיט אצלי ברכב בנסיעות, הבת שלי בת ה- 9 מכירה את כל המילים בע"פ. ושימו לב לוידאו המנימליסטי. זה שיר קיטשי, אבל זה כל ההבדל בין הקישט של היום לקיטש של פעם.
4 תגובות:
אולי במקום תחרות שירים נעשה תחרות מדינות במשהו אחר, אולי כדורגל.
אה נכון, יש יורו/מונדיאל כל שנתיים - אני כבר לא יכול לחכות ...
בינתיים יש היום גמר.
GO אברם !
אין כמו מונדיאל
וואו אחלה שיר. מזכיר נשכחות, שנים שלא שמעתי את השיר הזה.
ד"א התחושה שלך נכונה זה לא שיר אירוויזיוני, ז'נט הקליטה אותו באמצע שנות ה-70 והוא התפרסם בעיקר בגלל שליווה את סרטו המצוין של קארלוס סאורה "קריאת העורב".
מעניין לשמוע שבתך אוהבת את השיר. איזו מוזיקה להשמיע לילדים היא דילמה של כל הורה שאוהב מוזיקה (גם שלי), בד"כ מוזיקה ישראלית משנות ה-70 עובדת, וגם טונים רכים יותר באופן כללי (בוסה נובה, רגאיי קלאסי, דברים כאלה). נראה לי שהגיע הזמן שהבנים שלי יכירו גם את Porque te Vas.
ד"א 2 - Porque te Vas מתרגם בעברית במקרה הזה ל"בגלל שאתה הולך" (ולא "למה אתה עוזב?", אין שם סימן שאלה). היא שרה בתחילת השיר – "כמו כל לילה אני מתעוררת/חושבת עליך/ושעוני מסמן את השעות שעוברות/בגלל שאתה הולך/כל תקוות האהבה שלי עוזבות איתך/אתה תשכח אותי/אתה תשכח אותי".
שאני שומע את השיר תמיד מתלוות אליו התמונות מהסרט ב סצינת הריקוד. סרט מדהים על ילדות והתבגרות בספרד הפשיסטית, שהוא גם סרט אלגורי (כנראה). מומלץ.
דיסקוור,
בשביל תגובות כאלה שווה לקום בבוקר.
לגבי מוסיקה לילדים, הכלל מאד פשוט:
את הטלוויזיה בבית הם הלאימו, מותר לי לראות מה שאני רוצה רק אחרי שהם הולכים לישון, וזה במקרה שאין הישרדות או ארוע טלוויזיוני אחר.
אבל...
את המוזיקה ברכב אני קובע!
אני משתדל לא לשים דברים רועשים מדי,
אבל אפילו בני הפעוט בן השנתיים מתעקש שאני אנגן שוב שירים קצביים במיוחד, ובשפתו : "עוד פם"
לפעמים גם אין מוסיקה ברכב כי הילדים הגדולים בן ה-6 ובת ה-9 מדברים בלי הפסקה.
זה קורה במשפחות הכי טובות.
ותודה רבה על התרגום והקישורים:-)
הוסף רשומת תגובה