יונסי Sigur Ros -מוזיקת עולם אחר

מציאות אחרת זה מה שאנחנו מחפשים באומנות. זה מה שתרבות נותנת לנו: התעלות מעל השיגרה הפונקציונלית של חיינו, מוד של הרגשה, אוירה, לפעמים זה קצת כמו אלכוהול, משהו שמחזק את הרגש, לפעמים זה כמו ריצה שמריצה את האנדרנלין, לפעמים זה כמו מים שמרווים את הצימאון, ולפעמים זה כמו כרית שאפשר להניח עליה את הראש. כבר כמעט שחשבתי שלא לכתוב על האלבום החדש של יונסי מסיגור רוס. הוידאו של הסינגל הראשון שלו כבר הופיע פה, וחשבתי שמיצינו. אבל אחרי MGMT אני חושב שמגיע לו.
כל החבר'ה של סיגור רוס יצאו להפסקת התרבות במטרה להוליד ילדים, ורק יונסי החליט להוליד אלבום של שירים שנשמעים כמו מסיבת האפטר פארטי של הלידות. יונסי עשה אלבום שמח, קיצבי אבל שנשמע המשך ישיר של להקת האמאות והאבות. הקול של יונסי מזכיר לי עם הקול שלו את זמרת האופרה החייזרית שבסרט "האלמנט החמישי". השירים נאספו לאורך פעילותו בסיגור רוס, והוא התכוון לעשות אלבום אקוסטי פשוט, אבל החלילים, כלי מיתר, כלי הנשיפה וההקשה התפוצצו לו במופע זיקוקי דינור (עד כאן תאור שלו) של מוסיקת פרפרים, שבצירוף עם השפה האיסלנדית נשמעים כמו מוזיקת עולם, אבל מעולם אחר.
נכון שאחרי עשור שסיגור רוס בשוק, זה נשמע כמו עוד שלב בהתפתחות ולא כקפיצה קוונטית ממש, אבל בכל זאת, יש כאן משהו שונה וטוב, שאי-אפשר להשוות אותו עם שום-דבר אחר, אז לא צריך לקחת אותו כמובן מאליו. מעבר לעניין הסגנוני המיוחד, השירים יפים בצורה מספקת ביותר.