ברוכים הבאים לגן העדן!

גן-העדן הוא כאן! לא בקריביים ולא בתיאלנד, אצלנו כאן! אתמול הייתי בעין-תאנה (טינה) דרומית לקרית שמונה, ליד קיבוץ גונן. כל פעם אני מתפלא משכיות החמדה שקיימות בארצנו, ושאני לא מכיר כלל.

בריכות, מפלי מים, עצי תאנה מגן העדן, זה ממש מגן העדן כי כידוע אדם וחווה התלבשו בהם. וזו ההוכחה שבאמת בארצנו הקטונטונת נמצא גן העדן. לדעתי גם בתנ"ך יש רמזים לכך הרי מדובר בארץ הנמצאת במזרח. לא פלא שהיא קדושה לכולם, ושכולם רבים עליה. אפילו ההר הכי מיובש בה שאין בו שום דבר מיוחד חוץ מזה שהוא במרכז, הפך למרכז העולם. אני מתכוון להר המוריה בירושלים. זו ארץ חלב ודבש נקודה, ולא סתם יצאנו ממצרים אליה.

אחרי שהיינו בעין-טינה ביקרנו באתר ההנצחה לאסון המוסקים, מקום מאד נחמד שמכבד מאד את החללים. מישהו אמר שהוא נתרם ע"י ארקדי גיידמק. אם זה נכון זו שערוריה, לא בגללו, אלא בגלל המדינה. לא רחוק נמצא אתר ההנצחה של תל-חי. הבדל תהומי ביניהם בעיקר במשמעות. אתר תל חי סמל להאיבקותנו למען הארץ, אתר אסון המסוקים מציין בעצב כמה זה היה חבל .. מודגש בעיקר הזעזוע מהעניין, בשוליים מזכירים שאנשים אלה התנדבו להיות לוחמים. זו הציונות של ימינו קצת עצובה שלא לומר חמוצה. אז מה אם זו היתה תאונה ולא האוייב ירה בהם טיל בכל זאת הם הלכו להילחם למען החיים שלנו כאן.

אתר ההנצחה ממוקם ליד בית הקברות של קיבוץ דפנה. בתי הקברות של הקיבוצים נראים אחרת לגמריי, לא מצבות אבן צפופות, אלא יותר גן שיש בו אנשים קבורים. ליד בית הקברות הספציפי הזה עובר פלג של נחל שוצף, ממש כמו בית קטן בערבה. אומרים שילדים וזקנים חיים טוב בקיבוצים. נראה שגם למתים יש "חיים טובים".

בסוף הטיול קינחנו בהמבורגרים מתבואת הארץ.

תודה לאורלי ואמיר שארגנו, היה כיף עם כולם: רונן, זהבית, בני קארין וכל הילדים.

למי שתוהה איזה מוסיקה שומעים בגן עדן, הנה דוגמא: