רוצי שמוליק עושה בעיות זיכרון

המהפך שלי במוסיקה התחולל בל"ג בעומר 1975. עד אז שמעתי את "ציפור קטנה בלב" של יגאל בשן, "נתתי לה את חיי" של כוורת, וגם שירים נהדרים של פסטיבלי שירי ילדים וכד'..

הייתי בכתה א' והמורה שלנו, ברוריה, היתה מאחרת באופן קבוע לשיעור. כדי שלא נתפרע היא ציוותה עלינו שנשיר שירים עד שהיא תבוא. עכשיו תתארו לכם שעשינו את זה: באופן קבוע בכל יום, עם השמע הצילצול של 8:00, אני הייתי עומד עם עוד ילדה מול כל הכיתה, והייתי שר "רוצי שמוליק" בע"פ וכל הכיתה הייתה מצטרפת בפזמון. איזה זיכרון היה לי כשהייתי ילד, בגיל 4 ידעתי את השמות של כל המכוניות שהיו (מצד שני לא היו כל-כך הרבה). בכלל עד גיל 30 (כן, כן 30) זכרתי כל סרט בע"פ מתחילתו ועד סופו. אבל הכי קשה לזכור, והכי מבלבל לספור 1000 נשיקות. כשהייתי ילד תהיתי: כמה זמן היה לו? איך הוא יודע לספור עד 1000? ומה קורה אם הוא מתבלבל? מתחיל מההתחלה?

נחזור למדורה.. רציתי לשמוע משהו מזרחי בכלל (היה גם ב-1975), ואז שיכנעו אותי לשמוע את אפריק סימון בשירו ראמאייה. נשבתי. כל חיי השתנו מאז. וזה היה גם התקליט הראשון שקניתי. הרצתי את אבא שלי בכל העיר לקנות לי את התקליט. שימו לב שעל העטיפה צויין "Original Version", פעם היו לאומנים בעיות שונות, כשלא היה אינטרנט.

והנה השיר.. שהוא דיסקו? לא בטוח, אולי בכלל מוסיקת עולם. אבל מגניב, עוד לפני שהיתה המילה מגניב. (היה גזעי).

Afric Simone- Ramaya

ורוצי שמוליק של אריאל זילבר. כשעוד היה לי זכרון.