נכון, אני בחופשה. אבל מסתבר שאני ממש מכור, וכמו שאני יודע למצוא וופלים בכל מקום כולל במדבר, מצאתי כאן מחשב. וחוץ מזה שיש לי כל-כך הרבה מה להשמיע לכם שחבל על הזמן.
ביום שבת היה דיון מעניין בעונג שבת על האלבום החדש של פורטיסהאד, הבלוג הזה מתכתב עם בלוגים אחרים גם ממש בתגובות וגם בנושאים. מסתבר שהוצאת האלבום הוא רגע היסטורי: הטריפ-הופ מת. בדומה לאלביס פרסלי שהביא את הרית'ם-אנד-בלוז לאדם הלבן כך גם עשו פוטיסהאד עם ההיפ-הופ. אבל עכשיו האלבום הזה בעל האופי הניסיוני לא השאיר בו טיפת היפ-הופ כמעט, וכך הרטיפ-הופ מת.. אולי זה גם הסוף של ההיפ-הופ? ומה אז?
בינתיים יש לנו את הניו-רייב ואני שוב מפציר בכם שוב לכו תשמעו את ה-Foals.
אני לא חושב שלמישהו יש עמדה ברורה לגבי החדש של פוטיסהאד. אני חייב להודות שאני לא חסיד של הלהקה, בעיקר כיוון שלא נחשפתי לאלבום הראשון שלהם בזמן אמת. אני כנראה גם קצת צריך יותר פוקוס במוזיקה, לכן לדוגמא קשה לי להתחבר לגמריי ל- Nude של רדיוהאד, ולחדש של Goldfrapp. בעניין של פורטיסהאד נראה שכולם במבוכה, לי יש הרגשה שבת' גיבונס מזייפת אורגזמת פורסיטהדית. האלבום החדש בטוח לא רע, אבל הוא קצת שכלתני מידי והשאלה האם הוא יושלך בעוד שנה לפח הזבל של ההיסטוריה, או לא. בכל מקרה קטע הפתיחה שווה! פוטיסהאד בטריפ-הופ רוקי. התופים שלהם הם תופי פורטיסהאד יחודיים, והם בפינתאון. בפינה לשיפוטכם:
Portishead-Silesnce
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה