היום יהיו שני פוסטים. בשביל מי שלא מתחבר לפרץ הנוסטלגיה האישי שלי, וגם כיוון שיש לי כל-כך הרבה להשמיע לכם, ואני לא מספיק. וגם גם כי הקו המוסיקלי של האתר הוא לא וינטאג', אחרי הכל.
אתמול בערב ראיתי בטלוויזיה תוכנית של טל ברמן בערוץ הראשון שנקראיית "אוצרות ארצנו". בפרק על המוסיקה הישראלית, התארח אצלו להנחייה צדי צרפתי, ועברו על תולדות הזמר הישראלי, הגיעו ללהקות שפעלו במעדונים של שנות השמונים ותחילת התשיעים, קולנוע-דן, פינגווין, ליקוויד, רוקסן, ואפילו הזמינו את חמי רודנר שהתפלא שעושים עליו נוסטלגיה.
כשיצאתי למועדנים האלה בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התישעים האקשן היה מתחיל ב- 12:00 בלילה, וכדי שלא להיות עייף הייתי יושן צהרים ב- 9:00 בלילה. היינו חוזרים ב- 4:30 לפנות בוקר וב- 6:00 כבר יוצאים לצבא.
בבריטניה יש להיט של להקה שנקראיית Panic at the Disco שנקרא Nine in The Afternoon, בבריטניה עד לא מזמן היו סוגרים את הפאבים בשעה 23:00, ככה שבשבילם זה מוזר לישון צהרים ב 9:00 בלילה. השיר אפילו מקום ראשון במצעד מייספייס של MTV- כן יש דבר כזה.
אני בטוח שראיתם משהו אחר אמש בטלוויזיה, אבל ככה זה בחיים כל אחד מוצא מה שהוא מחפש (זה הסוד - ואני יודע אותו מזמן). ושם הלהקה אפילו מסתדר עם שבוע הדיסקו.
למטה הפוסט הנוסף שפורסם היום להנהתכם.
2 תגובות:
בזיכרון שלי סצנת המועדונים מתחלקת לשלוש תקופות אבולוציוניות:
1. תקופת הפינגווין והליקוויד - ה-הארדקור של הפאנק ומוזיקת השוליים.
2. רוקסן וקולנוע דן - סימנו את תחילת התזוזה לכיוון המיינסטרים.
3. ההתפוצצות שהגיעה לפני עשור בערך, ובעצם חיסלה (?) את מוזיקת השוליים (האמנם? נראה כאילו היום כבר אפשר לשמוע הכל ברדיו...)
טמיר,
1. אתה צודק
2. זו תופעה רגילה וידועה שהמיינסטרים מוזן מהשוליים, אפילו ביטלס היו שוליים, ולכן מה שקרה עם גלגלצ כל-כך נורא. היום כבר יש איזה תחייה מהאינטרנט למוסיקת שוליים ישראלית.
3. אני חושב שקולנוע דן נסגר לפני שהרוקסן נפתח
הוסף רשומת תגובה