לעקוב אחר הפרימיום

יום ראשון, 21 בפברואר 2010

באוטומטי



החלטתי להפסיק לעשן (לפני שש שנים), אחרי שהבנתי שכל הסיגריות שאני מעשן "כתובות" ושאני מעשן אותן אוטומטית. הסיגרים "של הבוקר". הסיגריה של "הקפה בעבודה". הסיגריה של "לפני הארוחה", הסיגריה של "אחרי הארוחה", כל הסיגריות "של הנסיעה".
רציתי להפסיק לעשן במשך שלוש שנים, עד שבסוף עשיתי את זה בבת-אחת. הורדתי במודע את הלחץ בעבודה, קניתי ניקורט, אבל השתמשתי בה רק כשממש הרגשתי שאני מת לסיגריה. שזה אומר איזה 3 פעמים ביום, לא הרבה יותר. והכי חשוב החלטתי שאני לא רוצה לעשן יותר אף סיגריה בחיים שלי.
זו היתה הגמילה השניה שלי מעישון. הראשונה היתה לפני 16 שנה. נגמלתי לשנתיים ורציתי לחזור, ככה.. לסיגריה ביום - זה לא עבד ! אחרי שנה חזרתי לעשן במלוא תפוקה. אני מקנא בכל אלה שמסוגלים לעשן 3 סיגירות ביום, אבל בגדול זה לא חסר לי בכלל.
עוד דבר שעזר לי להתגבר על הצורך לעשן, זה ריצה ואופנים. למרות שאני מכיר אלוף טריאלטלון מעשן.

2 תגובות:

@אורית אמר/ה...

רווח נקי לך ולסביבה:-)
עישנתי כ- 10 שנים, נהניתי מהעישון,
אבל הפסקתי לעשןכבר 24 שנה ככה בהחלטה חדה, בבת אחת.נעזרתי בניקורט, אח"כ מסטיקים רגילים ואין לי שום יומרות לחזור לזה אי פעם, בתקווה שהבת שלי לא תחליט להתחיל עם זה.
נחמדים הגו פיינד האלה, אבל ניראה לי בפוסטים הקודמים לזה יש ממתקים טובים יותר.אתעמק בהמשך:-)

Unknown אמר/ה...

היי אורית. אני רואה שאחנו דומים גם בזנושא עישון.
השיר הנחמד הזה הוא רק תירוץ,
את צודקת הדברים היותר משובחים בפוסטים הקודמים


פוסטים אחרונים וממש שווים !