לשיר כמו ונוס - Esther Phillips

פוסט מיוחד לחג האהבה


אני מתעמק לאחרונה בפועלו של Gil Scott-Heron, על הדרך גיליתי את הזמרת המופלאה- אסתר פיליפס. הביצוע שלה לשיר Home is where the hatred is של סקוט-הרון עולה בהרבה על המקור, מה שהוביל לחיפוש אחר שירים אחרים שלה. אסתר נולדה בשנת 1935 (רק שנתיים לפני שירלי בייסי תב"ל), ונפטרה בשנת 1984. כשאסתר פיליפס הייתה בת 14 גילה אותה ג'וני אוטיס. היתה זו תקופה של עליית הג'אז והבלוז ולג'וני אוטיס, שהיה ממוצא יווני, היתה להקה ולהיט בלוז שלקח אותה למעלה. בדומה לג'וני אוטיס שבשנות החמישים ניגן כבר רוקנרול (את הלהיט שלו Willie and the Hand Jive אתם מכירים מהביצוע של אריק קלפטון), כך גם אסתר פיליפס לא שקדה על השמרים: R&B, דיסקו מה זה חשוב - העיקר לשיר. בשנת 1972 היא הפסידה את הגרמי לארתה פרנקלין שאמרה מצידה שאסתר היתה צריכה לזכות (איך אפשר שלא להצטמרר אחרי דבר כזה- או שהצמרמורות מהקור המעצבן הזה). צפיתי בטקס הגראמי משנת 1971, זו פיסת היסטוריה שכדאי לכם לראות, ולו רק בשביל בי.בי. קינג המלך הצעיר, ולו בשל המועמדים למוזיקת הג'אז, או לפחות בגלל התספורות המחרידות.
מטבע הדברים יש לאסתר פיליפס הרבה שירי אהבה: Candy הוא כנראה אחד משירי האהבה הבודדים שבהם האשה מבסוטית כל-כך מהגבר שלה, הביצוע שלה לשיר I Love Him (שגם הביטלס שרים) יפה , Alone Again יפה באופן טבעי, ויש עוד שירי אהבה כואבים כמו Missery , או Rlease Me שהיא שרה בוידאו למעלה בפני קהל חם ואוהב.