לעקוב אחר הפרימיום

יום שני, 15 בפברואר 2010

ספרדי בתלת מימד



לכוכב לכת דו-מימדי היתה ארץ שטוחה, אנשים שטוחים, בתים שטוחים, שטיחים שטוחים ובחורות שטוחות. היו להם כבשים דו-מימדיות ושוחטים דו-מימדים ששחטו אותם שחיטה שטוחה. לכוכב לכת דו-מימדי הגיע כדור תלת-מימדי, הוא הגיע מרחוק והתקרב לאט לאט אל הכוכב. כיוון שלכל יצורי הכוכב הדו-מימדי אין מימד גובה, הם לא יכלו לראות אותו עד שהגיע. וכשהגיע הוא נגע רק בנקודה אחת בכוכב הלכת הדו-מימדי, וכך חשבו כל יצורי הכוכב שהוא בעצם נקודה קטנה, בעוד שהוא כדור גדול.
המשל הזה הוא לא משל חברתי במקורו, אלא דרך להסביר למה אנחנו לא מבינים את מימד הזמן בתורת היחסות ומהם המימדים הנוספים שמדברים עליהם בפיזיקת קוואנטים, ושקשה מאד להבין אותם גיאומטרית. כיוון שנעדרתי מכל ההרצאות של הקורס "פיזיקה 3" אני כבר מפנה את עצמי לפינה ולא מוסיף יותר בעניין הזה.
היום אני רוצה לדבר על המשל הזה מבחינה חברתית. אני לא מכיר את התרבות האמריקאית מספיק טוב, ולא מכיר את התרבות הספרדית הדרום אמריקאית מספיק טוב בשביל להבין אותה. ככל שדבר הוא רחוק ממך כך הוא נראה יותר חד-גוני, יותר שיטחי ויותר סטריאוטופי. כל מי שהיה בהודו חוזר נפעם מהמגוון של הערים השונות, הנופים השונים, האכלוסיות השונות שבתוך תת-היבשת הודו. אם אתה לא נוסע לשם, יש לך בראש איזה סרט הודי שנדמה לך שמייצג את כל העסק. איזה איצ'יקדנה, שגם בהודו הוא רק בסרט ואינו החיים. בארץ היפה והקטנה שלנו זה קיים ובגדול, כל הדעות הקדומות, וההשטחה של כל המוצאים. איך אפשר לקלוט את כל המגוון הזה מבלי למתג: פרסים=קמצנים עם מבטא של אסקימו לימון, מרוקאים=עצבנים עם מבטא של שלום אסייג, רומנים=גנבים עם מבטא של קלארשו. זונות היו דרך-אגב מכל העדות, כמעט. אבל כשמעמיקים בתרבות מגלים כמובן את כל מופלאותה.
כל ההקדמה הזאת נועדה כדי לספר על האלבום החדש והנפלא של ג'וש ראוס שנקרא El Turista. אלבום שכולו מחווה למוסיקה ספרדית, פורטגזית, קובנית, ברזילאית, ונצואלית והאזור . ג'וש ראוס שגדל בנברסקה והוציא אלבומים שנחשבים לשיא האמריקנה, התחתן עם ספרדית וכיום הוא חי בחבל קטלוניה עם בנו בן השנה. באלבום שירים מקורים וקאברים. הוא שר באנגלית ובספרדית, והוא יותר נגוע באוירה ספרדית מאשר במוזיקה ספרדית, בקיצור אין כאן כדור גדול אלא יותר נקודה. אלבום מרגיע וכייפי, שאני כמעט מתבייש לאהוב אותו, כי הוא נורא מפוייס ולא בועט בכלום (ומה אני זקנה בת שישים שמקשיבה לחוליו אגליסייאס?). למעלה הוא מופיע עם שיר מהאלבום ברחוב בברצלונה.

אין תגובות:


פוסטים אחרונים וממש שווים !