מיקסטייפ השבוע - Peter Hammill

יש מוסיקאים ותיקים שזוכים להמון תשומת לב (בגלל שמתו, או בגלל שכולם מקשיבים להם), ויש כאלה שהם סוג של עוף מוזר שקיים שם בשביל שתגלו אותו. האמת שמאד כיף לאהוב את פיטר האמיל. הוא מספיק יחודי ומספיק אקצנטרי כדי להישאר אישי ופרטי באופן שנוגע רק בך. אין מצב שפתאום ישמיעו אותו בגלגל"צ. אין גם סכנה שכ-ו-ל-ם יתחילו מתאום לאהוב אותו. הוא הקליט עד היום למעלה משלושים תקליטים באופן די לינארי משנת 1971 ועד היום. הוא אנגלי והוא עושה בעצם מוסיקת פרוג רוק אבל לא בומבסטית ושמנה. הכנתי כאן מיקסטייפ שמכיל את הצדדים היותר רכים שלו, את הלהיטים ושירי אהבה. ותלחצו PLAY

Peter Hammill - Just Good Friends
Peter Hammill - Enter K - Don't Tell Me
Peter Hammill - Too Many Of My Yesterdays
Peter Hammill - Energy Vampires
Peter Hammill - Fogwalking
Vision - Peter Hammill
Refugees - Peter Hammill
peter hammill-the love songs
Van der Graaf Generator - House with No Door
Peter Hammill - Time Heals
peter hammill - sharply unclear
The Stranglers - Tank
Peter Hammill-Nadir's Big Chance
Peter Hammill - Confidence
Peter Hammill: Gog - Magog (In Bromine Chambers) Part 1
Peter Hammill - Modern
Peter Hammill - Been Alone so Long

ותודה לדיוויד, אלון ויעד שהמליצו על חלק מהשירים

טוב לי

היום יום הנישואים של אישתי ושלי. בכלל לא עניין של מה בכך. כפי שאולי כבר שמתם לב - אני טיפוס שמתלהב ומתבאס והכל בעוצמות. מצד שני בניתי את חיי בצורה מאד מתונה ומאורגנת, ככה שיש לי היום כל מה שאני יכול רק לחלום עליו. מה שלא משאיר לי יותר מידי על מה לחלום. אני לא חולם על משכורת יותר גדולה, כי אני מרוויח יפה, ולא על בית יותר גדול, כי כבר רכשתי את בית חלומותי (שהוא די צנוע אבל מספק בהחלט), ולא על טיסות לחו"ל כי אני מתכנן כאלה, ולא על ילדים נהדרים - כי יש לי כאלה ,ולא על אישה טובה ואהובה כי כבר יש לי. אם אתם עוקבים פה מספיק זמן, אז אולי שמתם לב לכך שהיו רגעים שהמצב הזה תיסכל אותי, כי כל החיים הייתי במעלה ההר, ופתאום אני למעלה על ראש הגבעה. לא גבעה הכי גבוהה, אבל מספיק טובה בשבילי, ועדין נשארו לי אנרגיות ואינרציות לטיפוס יותר גבוה, אבל עכשיו הגיע הזמן של Happly ever after וזה לא תמיד קל. אבל (מה שרציתי בעצם להגיד היום ש...) בזמן האחרון אני מאד מתענג מכל הטוב שיש לי, ומאד מאד מתלהב מאישתי  -שאני נשוי לה די הרבה זמן ,אבל מכיר אותה כבר חצי חיים. ומאז שהיא איתי - אישתי האלופה - אז טוב לי. למטה קליפ משפחתי של שיר השנה שלי, כאילו פשוט, אבל..

The Shins - "Simple Song" from DANIELS on Vimeo.

פרימיום דוקו - ברוס ספרינגסטין

ברוס ספרינגסטין אמור להופיע בישראל בקיץ הזה. אני לא בטוח שאני אהיה בהופעה כי אני אהיה בחו"ל באותו הזמן. מאותה סיבה לא נראה לי שאני אטוס לאירופה לראות אותו מופיע, כי בכל זאת כמה כסף אפשר להוציא על חו"ל אחד. אז בינתיים אני מתנחם בכתבה הזו על ברוס ספרינגסטין בתחילת דרכו. כדאי לצפות, גם בגלל הערך הוינטאג'י


Backstreets Presents: The Darkness Television Interviews from Backstreets on Vimeo.

נבדק ונמצא פרימיום - טוב לי במוסך !

Acid Baby Jesus

פתיחה - 
קודם שירים וקליפים חדשים ואח"כ מוסיקת מוסכים.

שיר חדש לבלר !
מתוך הופעה חיה, שיר חדש וטוב לבלייר. איזה כיף !!!


Beirut - Vagabond
אני אוהב את האוירה בקליפ החדש של ביירות. מסיבה של חיילים אחרי מלחמה. בזמן אחר. האוירה הזו גם משתלבת יפה עם המוסיקה שלו

Beirut - Vagabond


Paul Weller - That Dangerous Age
פול וולר זכור לי כמוסיקאי פולק אמריקאנה. השיר החדש שלו נשמע כמו שיר ישן של דיויד בואי..רק בלי דיוויד בואי.

Paul Weller - That Dangerous Age

Dr. Dog - Warrior Man

Dr. Dog - "Warrior Man


Bombay Bicycle Club - How Can You Swallow So Much Sleep
[תודה למייק בוגאן] אני לא אוהב קליפים של אנימציה. אתם אולי כן. אבל השיר ממש יפה.

Bombay Bicycle Club - How Can You Swallow So Much Sleep


הופעות פרימיום
בשעה אחת בצהרים חזרתי להום-בייס מההופעה של ג'יזס- פאקינג- בובה- אסיד. היה פוגו, היה סטייג' דייוינג פרום גן- עדן, היה הל. היה כיף ! ערב של מוסיקת מוסכים, שהתחיל קרוב לחצותץ ונגמר באמצע הלילה בלבונטין 7. באתי בלי ציפיות כי גם לא הכרתי את השירים. ומאד מאד נהנתי כולל השתתפות פעילה בפוגו לא אלים. שמעתי לראשונה את רוצי בובה והם הפתיעו לטובה, אם כי באופן יחסי. קראש נורמל נתנו הופעת רוואררר עם גיטרה ותופים. אבל ההופעה הכי טובה היתה של אסיד-בייבי ג'יזס מוסיקת מוסכים לפנים.

Crash Normal - like a horse

Crash Control

בתל-אביב ההופעה עלתה 80 ש"ח ובמכירה מוקדמת 60 ש"ח. בשבת אתם יכולים לראות את אותה ההופעה בחיפה ב-40 ש"ח. אין מה לעשות החיים בצפון זולים יותר, וזה חוץ מהחניה שעלתה לי בתל-אביב 30 ש"ח, ושבחיפה לא עולה גרוש.....
אבל אחרי ההופעה בתל-אביב הלכנו לאכול סמבוסק מהטאבון, והיתה שם גם מסיבת רחוב שארגנו הבראסלבים בשלוש לפנות בוקר, וכולם שרו ורקדו ברחובות "חג פורים חג פורים" בגירסת הטראנס מוסמכים. נמרוד עמד שם נפעם, מהרעש והבלגן...
אני אוהב את תל-אביב במיוחד בלילה, היא מרגשת ומלאת חיים. וחיפה..היא יפה ונעימה אבל אין לה מספיק קצב, בשביל הפרעת קשב שכמוני.
Acid Baby Jesus - Oh, Aurelia

Childish Gambino - חדש !

אין לי מושג איך זה שצ'יילדיש גמבינו לא היה מוכר עד היום ופתאום מיליון צפיות בשבוע אחד בקליפ חדש. נפלאות הן דרכי האינטרנט. אני מאד בעדו אפילו יש עליו פוסט מלא.

מיקסטייפ השבוע - דארק אייטיז, חלק II

אתמול היתה פה מתי גודינר, הגוטית הג'ינג'ית הראשונה, והיום כוכבית קלאר, הגוטית המתולתלת הראשונה. תקציר הפרקים הקודמים: בשנות השמונים היו שלושה מועדונים מיתולוגים - השירוקו. הליקוויד והפנגווין (בסדר חשיבות הפוך). ניגנו בהם מוזיקה קודרת, ורקדו בהם אנשים שלבשו שחור מכף רגל ועד ראש, וזה כלל את הג'ינסים שהיו שחורים. ועכשיו, בזכות הפייסבוק ותיקי הפינגווין התאחדו, והם גם עושים מסיבות בכלל לא מנוכרות. האחרונה התקיימה בשבוע שעבר במועדון הברסקו. בקומה שלמטה הם הקשיבו ללהקות כמו הסמיתס, הקיור וטירז פור פירז. אבל בקומה העליונה או - הו ! זה כבר הרבה יותר מעניין, היתה מסיבת דארק אייטיז אפילה שתיקלטו אותה צמד הבנות כוכבית קלאר ומתי גודינר.  במקור הפלייליסט של מתי וכוכבית נוגן בק טו בק. שיר מכאן ושיר משם, אבל כאן זה מופרד חלק I היה אתמול, וחלק II זה היום ! אתם עומדים להקשיב למיקסטייפ לפנים שהוכן ע"י מומחיות שבקיאות מאד מאד בז'אנר. בוודאי תשימו לב שלא הכל מהאייטיז, מה שהופך את העסק לפוסט-דארק-אייטיז. ותלחצו PLAY

הפלייליסט של כוכבית קלאר
Butthole Surfers - Get Down
The The-Controversial Subject
Death in June - the calling
Magazine - The Light Pours Out of Me
Blaine L. Reininger - Mystery And Confusion
The Young Gods - Gasoline Man
einstürzende neubauten- kalte sterne
psycic TV - godstar
Joy Division- wilderness
Wire- I am the fly
Kasabian- underdog
Interpol- barricade
Warren Suicide- warren suicide
mecano- escape the human myth
Black angels- bad vibration
O'children - ruiens
Psychedelic Furs - sister europe

ועוד אחד עליי
Warren Suicide - Knock Knock

מיקסטייפ השבוע - דארק אייטיז, חלק I

המושג "דארק אייטיז" הוא מושג חדש יחסית. לי הוא לא זכור מהאייטיז, (ואני לא היחיד שלא זוכר שהיה אז מושג כזה), נתקלתי בו בפעם הראשונה בראיון שערכתי לערן צור.  מה שכן היתה תופעה כזו.  בשנות השמונים היו שלושה מועדונים מיתולוגים - השירוקו. הליקוויד והפנגווין (בסדר חשיבות הפוך). ניגנו בהם מוזיקה קודרת, ורקדו בהם אנשים שלבשו שחור מכף רגל ועד ראש, וזה כלל את הג'ינסים שהיו שחורים. חלק מהפוזה היה ניכור משוחק בין האנשים, הם רקדו לבד מול המראה, אבל במקביל ישנו המיתוס הידוע של הפעילות בשירותים. גם אני ביקרתי במועדונים האלה בסוף שנות השמונים  אבל אף פעם לא הרגשתי מהקבועים. מה גם שאת תקופת הזוהר של הפינגויין די פספסתי בכמה שנים. ועכשיו, בזכות הפייסבוק ותיקי הפינגווין התאחדו, והם גם עושים מסיבות בכלל לא מנוכרות. האחרונה התקיימה בשבוע שעבר במועדון הברסקו. בקומה שלמטה הם הקשיבו ללהקות כמו הסמיתס, הקיור וטירז פור פירז. אבל בקומה העליונה או - הו ! זה כבר הרבה יותר מעניין, היתה מסיבת דארק אייטיז אפילה שתיקלטו אותה צמד הבנות כוכבית קלאר ומתי גודינר. אתם רק חושבים שאתם מכירים את האייטיז, אבל כשתקשיבו למיקסטייפ שהיה שם תבינו שלא. במקור הפלייליסט של מתי וכוכבית נוגן בק טו בק. שיר מכאן ושיר משם, אבל כאן זה מופרד חלק I היום, וחלק II מחר, כך שכל אחת תקבל קשב וכבוד ראוי. אתם עומדים להקשיב למיקסטייפ לפנים שהוכן ע"י מומחיות שבקיאות מאד מאד בז'אנר. בוודאי תשימו לב שלא הכל מהאייטיז, מה שהופך את העסק רק ליותר מעניין. ותלחצו PLAY

הפלייליסט של מתי גודינר
psyche - misery
resistance - across the ocean
gang gang dance - adoult goth
the wolfgang press - heart of stone
fad gadget - for whome the bell toll
and also the trees - scarlet arch
cardiacs - is this life
depeche mode - tora tora tora
element of crime - no god anymore
eleven pond - watching trees
grauzone - eisber



p.i.l - 1981
ride - decay
the chameliones - second skin
the jesus and mary chain - sidewalking
clan of xymos - a day

פרימיום דוקו - סינת' בריט

זה היה צריך להגיע לכאן מזמן... המדור הזה "פרימיום דוקו". כבר היו כאן הרבה מאד סרטים דוקומנטרים על מוסיקה, ואני מאד אוהב סרטים דוקומנטרים על מוסיקה, וגם סדרות על להקות ותופעות מוסיקליות.  אבל הטריגר לכך היתה מחלת השפעת של ... (השם שמור במערכת) שבילתה את כל השבת בצפיה בסרטים כאלה. מבין כל ההמלצות מאד אהבתי את הסרט הזה על סצינת המוסיקה האלקטרונית, שהתחילה בבריטניה ומשפיעה עד היום על חיינו. השבוע הזה יהיה בסימן אייטיז. היו כבר כאן שתי הופעות חיות מלאות של ג'וי דוויז'ן ושל טוקינג האדס בפוסט הקודם. ומחר יהיו עוד הפתעות.

BBC Synth Britannia

נבדק ונמצא פרימיום - טיפה אחת

פתיחה- 
חורף, מזל שיש הרבה מוסיקה טובה. יאללה אין זמן לפתיחות ארוכות. בוא נאזין לאחלה מוסיקה !

לכל סיר יש מכסה:
The Kills - Pale Blue Eyes
קאבר של ההריגות לוולווט אנדרגראונד



PIL - One Drop
שיר חדש אחרי 20 שנה ללהקה של ג'וני רוטן. סולן הסקס פיסטולס. באתי עם ציפיות מאד נמוכות ו..דווקא אחלה. ממש.

Lambchop - If Not I'll Just Die
האלבום החדש של לאמבצ'ופ מאד מומלץ ומקבל פידבק חיובי מכל הכיוונים. הקליפ החדש של השיר הפותח את האלבום יעיף אתכם

Burial- Ashtray Wasp
[תודה לארז סובל] בזמן האחרון אני מסתדר טוב עם הקרירות המתכתית של ביורל. זה קטע חדש:
Burial- Ashtray Wasp
וזה משנה שעברה
Burial- Street Halo

Shearwater - Breaking The Yearlings
אכל האלבומים הטובים בזמן האחרון הם שקטים כאלה גם Lambchop וגם Tinndersticks, בשני המקרים הנ"ל המאמץ השתלם. אבל כשזה מגיע ל- Shearwater לא היה לי את המשאבים הנפשים להתמודד עם אלבום מלא. במקרים כאלה אני מעדיף לשמוע כל פעם שיר אחד טוב, דווקא לא כזה שקט:

Roxy Music - Love Is The Drug // Todd Terje Disco Dub
הרמיקס לא עושה למקור טוב, אבל יחד עם הקליפ החדש - שלוקח צילומים מהופעות של רוקסי מיוזקי ומערבב אותם עם תמונות מהתקופה - זה דווקא סבבה



Prince - Relouded
כאוהד מושבע של פרינס. מאד שמחתי לגלות את הדבר הבא. זה מיקס שערך Dam Funk לכבוד הוצאת הגליון המחמישים של מגזין המוסיקה שחורה Wax Poetics. מה שנחמד במיקס הזה, חוץ מהעיבוד הדאב המרענן, שהוא נשען על לא-להיטים, גירסאות מיוחדות, והוא אפילו עושה קאבר לאחר השירים.



1. Prince & the Revolution – 17 Days (original version)
2. DāM-FunK – 17 Days (D-F Re-Freak)

3. Prince – Irresistible Bitch (Props Re-Edit)
4. Prince (featuring Andre Cymone & Pepe Willie) – One Man Jam

5. Prince – Wet Dream Cousin

6. Prince – Dirty Mind (1981 Live Version)
7. Prince – Soft & Wet (original version)

8. Prince – Ballad Of Dorothy Parker (D-F Extended Re-Edit)
9. Prince – Sticky Like Glue (Props Re-Edit)
10. Prince & the Revolution – All My Dreams

הופעות פרימיום
נגיד שיש שתי הופעות של שתי להקות אהובות באותו היום (נגיד 22.9.1979) לאיזו הייתם הולכים ? רגע ! אתם לא חייבים מיד להצביע. אתם יכולים קודם להקשיב. מדובר בשתי הופעות אדירות כשכל אחת משתי הלהקות נמצאת בשיא שלה. 

Joy Division Live: Nashville Rooms, London


Talking Heads: LIVE IN ROME FULL CONCERT


כי
החיים יפים והמוסיקה פרימיום !

שיפוט מהיר: Cursive - I Am Gimini

יש קו גבול מטושטש ובלתי ברור בין מוסיקה אלטנרטיבית למוסיקת אינדי. אולי אפילו חפיפה די רצינית. ניסיתי פעם להסביר מה זה בעצם מוסיקת אינדי. בדיעבד אני חושב שהכללתי דברים רבים שקיימים במוסיקה האלטנרטיבית בתוך המושג מוזיקת אינדי (למרות שעד היום לא היו שם תגובות שמתקנות או שוללות את דעתי) . אבל באמת מה ההבדל? אני לא בטוח, אבל אני חושב שמוסיקת אינדי כוללת בעיקר להקות צעירות בוסריות שמנסות, בהפקה לואו פיי. וגם שיש משהו יותר מלודי במוסיקת אינדי. ואם יש לי עוד ספק אז הבלוג הזה מבהיר קצת את המצב. מוסיקה אלטרנטיבית לעומת זאת מאופיינת בקצת יותר קשיחות ועמידה איתנה אחר עמדה אומנותית מוצקה.

כל המחשבות האלה עלו לי בזמן שהקשבתי לאלבום החדש של קורסיב. קצת יותר מידי מתחנפים בשביל להיחשב אלטנרטיבה, לדעתי. קצת יותר מידי מלודים. חמשת השירים הראשונים כיפיים לאללה. אח"כ זה מתחיל להיות מעייף ומיותר. יכול להיות שהמילים יעשו את ההבדל. הנה שני שירים טובים שאהבתי:

Cursive - The Sun and Moon
Cursive - Warmer Warmer

מיקסטייפ השבוע - שירי אנטי אהבה

אתמול הבלוג הזה - המכונה בפי כל: "רדיו פרימיום  להמונים" -  חגג 4 שנים להקמתו. אבל כמו כל גבר טיפוסי אני לא זוכר תאריכים כאלה. אני רק זוכר שזה באזור וולנטיין דיי, ובכך יש משהו מאד סימלי עבורי. קצת דיפדפתי לראות איך הכל התחיל, וגילית שיותר טוב ממה שזכרתי.  אני חושב שכל הבלוג הזה מושתת על אהבה. אני מנסה לתעל את כל האנרגיות העודפות שלי לאהבת מוסיקה ולאהבת אדם דרך מוסיקה. הכרתי הרבה אנשים טובים על הדרך... יש לי דעה קדומה כזו שמי שאוהב מוסיקה בכל ליבו, לא יכול להיות אדם רע. בטח גם שמתם לב שאני רומנטיקן חסר תקנה.  ואני באמת מאמין במשפט הבא :  To make a mountain of your life is just a choice - Always Love, Hate will gate you everytime

אז כיוון שכל השנה יש כאן הרבה מאד אהבה, החלטתי בהפוך על הפוך על פוסט אנטי-אהבה. אני מזהיר מראש - לא לקחת את הפוסט הזה יותר מידי ברצינות ! שירי אנטי-אהבה הם ז'אנר שלא היה לי מושג עד כמה הוא פופולרי, עד אשר התחלתי להתעניין  בנושא. הכוונה היא לא רק על שירים של שברון לב, אלא גם לשירים שהם אידיאולוגית נגד אהבה. כמובן שיש כאן המון הפוך על הפוך, ואולי אלה בכלל שירים שבדרכם שלהם מהללים את האהבה. בכל מקרה תמצאו כאן אסופה של שירים מדהימים. אני לא חשבתי שאמצא שירים כל-כך מופלאים שהם נגד אהבה. ואם בכל זאת נשבר לכם הלב, אז אולי זה גם הפלייליסט שלכם. תלחצו PLAY ואם יש שיר שאתם לא אוהבים דלגו עליו:

PIL - This Is Not A Love Song
האהבה לא באמת שינתה את העולם:
Boyd Rice - Love
אני שונאת את כולם
Deejay Punk-Roc - I Hate Everybody
אם שוכבים לא אוהבים
The Teenagers "Homecoming
האהבה תפריד בינינו
Joy Division - Love Will Tear Us Apart
אהבה זה נורא:
The National - Terrible Love
אהבה זו מחלה:
Bob Dylan - Love Sick
שתמות !
The Smiths Unhappy Birthday
זו קלאסיקה שאפילו לא הכרתי
Betty Davis - Anti love song
Outkast - Love Hater
חבל על הזמן
Mos Def - U r the One
מאחד שמבין
Love Sucks
בכל זאת זעם זה לרוקרים
The Adicts - Love Sucks
זה קליפ אנטי אהבה
The Dead Weather - Treat Me Like Your Mother
זה ממש מיסודות הנושא
Freddie Mercury - Love Kills
כמה רגישות
Bright Eyes- Lover I Don't Have to Love
המלכה
Billie Holiday - Travelin' Light
רק בשביל לגלות שיר כזה, היתה שווה כל הרשימה
Illogic - Hate in a Puddle
גם להם יש
Belle & Sebastian - I'm Waking Up to Us
קצת בהפוך על הפוך על הפוך
Magnetic Fields - The Book Of Love

ונעבור לאגף האלטרנטיבה
The Pagans - What's This Shit Called Love?
Mr. Bungle - Love Is a Fist
Monks - I hate you
Love - Hate: Night of the Hunter
A Victim Of Society - Fake Friends
Lost Sounds - 1+1=nothing
Ordo Rosarius Equilibrio - A Song 4 Hate & Devotion

ונסיים בשמחה לאיד (שזה בהפוך על הפוך יכול להיות גם שיר אנטי-אהבה, עם רק תתאמצו לחשוב מספיק עקום)
Bruce Springsteen - Hungry Heart

שיפוט מהיר : Tindersticks - The Something Rain

טינדרסטיקס היא להקת אינדי אנגלית הקיימת משנה 91,  וזהו אלבומם התשיעי. ובשביל אלבום תשיעי, ולא רק, הוא ממש מצויין. לרבים יש בעיה עם הקול של הסולן סטוארט סטפלס, גם לי. הוא יותר מידי משחק אותה עמוק. אבל אחרי שמתרגלים קצת, ובמיוחד כשהשירים מתלבשים עליו כל-כך טוב, אז באמת שאין תלונות.

Tindersticks - Medicine


ועוד שני שירים
Tindersticks - Slippin' Shoes
Tindersticks - Come Inside

Ladyhawke - חדש !

בקרוב אלבום חדש לליידיהוק. השיר הראשון עם הקומבינה של הקליפ, מדליק !

נבדק ונמצא פרימיום - אני נושם משמע אני קיים

פתיחה- 

השבוע בלעתי את הלשון. שבעתי ארועים (בעבודה) ושבעתי פגישות וישיבות, ואני רוצה ריק ושקט. אנשים שלא מכירים אותי מקרוב, לא מודעים ליכולת האדירה שלי לשתוק, לפעמים במשך יממות שלמות . אבל רגעי הסתימת-פה-עצמית האלה מתנדפים די מהר, בסופו של דבר זה רק נדמה לי שזה יממות, בתכלס זה שעה וחצי, ואז שוב יש לי פתאום מה להגיד.

Cursive - Staying Alive

אלבום חדש של Cursive אני אתן לו יותר התייחסות בהמשך השבוע. בינתיים חזרתי לאלבום המופת משנת 2003 The Ugly Organ, ומצאתי קליפ חובבים לשיר שסוגר את האלבום. בזכות הקליפ שמתי לב כמה שהשיר הזה טוב.

Cults - You Know What I Mean
זה נשמע כמו שיר אולדיז מפעם, וזה כל הקסם



האלבומים

אתמול ראיתי פרק נוסף בסדרה "האלבומים" של יואב קוטנר בערוץ 8 , על יצירת אלבום הבכורה של זקני צפת. אחרי הסידרה הזו כבר אין לי ספק שיואב קוטנר צריך לקבל פרס ישראל. אני ביקרתי ב"רוקסן"בתקופה שזקני צפת הופיעו שם, אבל לא הייתי בהופעות שלהם. שמעתי עליהם, לא התחברתי לקטע הפוגו שלהם, והרוק ה"דפוק" שהם עשו. זו היתה תקופה אחרת בחיי, חבל. מאור כהן היה יכול להכניס לי פרספקטיבה אחרת לאיך שאני צריך לתפוס את החיים. בסרט הוא אמר: " היה לי הרבה מה להגיד אז. סתם... לא היה לי מה להגיד, אבל רציתי שישמעו". ואני חושב שזה תמצית קשר הדם בין רוקנ'רול לבין רוח נעורים. בינתיים יש באינטרנט פרק מלא על האלבום הבכורה של להקת "איפה הילד"  שלדעתי היא להקת הרוק הטובה ביותר שהיתה אי-פעם בישראל, וששרה בעברית: באותה הזדמנות תקבלו סקירה על סצינת הלהקות של שנות התשעים. סצינה שהיתה קשורה בטבורה אל המיינסטרים, ואשר שאפה לחשיפה בקרב הציבור הכללי. זה קצת חסר לי היום כשכל האינדי הישראלי נחבא לכלים, שצריך למצוא אותו במדבר ובפסטיבלים בנגב.

יאיר יונה World Behind Curtains

בגלל שקאט פאוור ביטלה לנו הופעה, אז היום, כקונטרה, יותר מוסיקה ישראלית. אלבום חדש ומסעיר ליאיר יונה. יש פה עולם ומלואו של רוק, ג'אז, מוסיקה אקספרמנטלית, מוסיקת עולם, ומוסיקה קלאסית . כל מי שלומד עכשיו לנגן על גיטרה מוזמן להקשיב ולהתפעם.



Television - Marquee Moon
בהמשך לגיטרות של יאיר יונה. כאן גיטרות קצת שונות. השבוע יש יומהולדת 35 שנה לאלבום המופת Marquee Moon. אלבום  של הלהקה הניו-יורקית Television ושיצא בשיא תקופת הפאנק. אבל בניגוד לאלבומי פאנק אחרים הוא הרבה יותר "נקי", ועשיר מבחינת טקסטורות הגיטרות שבו, ולכן למרות שהוא יצא בשנת 1977 הוא נחשב כאבן דרך חשובה להתפתחות הפוסט-פאנק והניו-וייב. ובלי שום קשר להקשר ההיסטורי-מוסיקלי זה אלבום שיש בו שירים מעולים ומוסיקה מצויינת שאפשר לשמוע בכל מצב:

Television - See No Evil
Television - venus
Television friction
Television - Marquee Moon
Television - Elevation
Television Guiding Light
Television - Prove It
Television - Torn Curtain

The Cranberries - Tomorrow
יש לה את הטייפ-קאסט של הקול המעצבן, אבל רק אם היא לוחצת עליו יותר מידי. כשהיא שרה נכון אז הוא פשוט נשפך אל האוזן ומלטף את הנשמה. סינגל חדש לקראת אלבום קאמבק חדש ללהקה האירית המפורסמת. לא כל הנשים נראות בסופו של דבר כמו דודות. וגם לא כל הלהקות נראות בסופו של דבר כמו דודות, אבל השיר הזה כן:



Cat Power - Lost Someone

קאט פאוור ביטלה ברגע האחרון את הופעתה בישראל. יש אנשים רעים שאחראים לזה. זה לא עושה חשק לעשות שלום. קאט פאוור היא ממשיכת דרכם של בילי הולידיי, מראיין פית'פול כמבצעת שירים עם קול בשל. למרות שאני חושב שחומוס זה לא אוכל (אלא ממרח לסנדביץ') חבל שקאט פאוור לא הגיעה אלינו לאכול חומוס בדמשק, זה היה יכול לעשות פה מזרן תיכון חדש. ההפסד כולו שלנו, ובמיוחד של אסד. כפיצוי קבלו תמונה של P.J Harvey קופצת בלי תחתונים. (אזהרה ! היא באמת בלי תחתונים)

החיים שלי יותר מעניינים ממני חורף ושביתות זה כן הולך ביחד. אני כבר שנים חושב שההסתדרות עם הוועדים הגדולים שלה, היתה צריכה מזמן לטפל בנגע עובדי הקבלן. אני לא סוציאליסט, אני מאמין בשוק תחרותי, במגזר ציבורי קטן, אבל אני נגד עובדי קבלן ! קבלנים, כן ! עובדי קבלן - לא ! השאלה איך מבדילים בין השניים. מבחינה משפטית זה די מסובך, אבל מבחינה אנושית זה ברור. אם בית-חולים בונה אגף חדש באמצעות קבלן בנין, אז זו עבודה קבלנית. אם יש בבנין בית החולים קפיטרייה שמופעלת ע"י יזמים פרטים, אז עובדי בית הקפה הם לא עובדי קבלן.  אבל עובדי ניקיון ? נו, עד כאן.   אני עובד במגזר הפרטי, ובניגוד לדפני ליבני אני לא רואה בעיה עם זה שעובדי חברת חשמל מחזיקים את רוב משק החשמל - כי ככה צריך. מצד שני אני גם לא רואה בעיה עם זה שהתחילה יזמות פרטית בשותפות עם המדינה במתקני התפלה, בייצור חשמל חלופי ובכבישי אגרה. אני גם לא רואה בעיה עם זה שתשובה מרוויח יותר כסף. הרי ברור לכם שהוא לא יכול לאכול את כל הכסף שהוא מרוויח, וחוץ מזה בסופו של דבר רוב הכסף שלו נשען על השקעות של הבנקים ושל החסכונות שלנו, וגם אנחנו מרוויחים (או מפסידים) בכל פעם שאיזה טייקון מרוויח. יכול להיות שאני רואה רק את חצי הכוס מלאה, הבעיות שיותר מפריעות לי הן במערכת החינוך היום שכבר כמעט פשטה את הרגל, וגם במיסוי. ובעיקר אני אומר: אל תדפקו את הדפוקים! ואיך זה קשור ישירות לחייים שלי ? ובכן, השבוע אישתי, שעובדת בחברת חשמל, נשארה בבית עם הבן שלי שלא הלך לגן ואני הולכתי לעבוד בהקמה של מתקן לייצור חשמל פרטי. וחוץ מזה הבן שלי הגדול חולה עם חום אבל הוא התעקש ללכת לבית הספר היום כי בט"ו בשבט מקבלים תעודות. וזה מנגינת החשמל המופלאה שהמליץ עליה השבוע יואל גינור האס:

Super Numeri - The Electric Horse Garden

ותזכרו תמיד ש..

החיים יפים והמוסיקה פרימיום !

OK GO - חדש !

כשהייתי ילד מאד מאד אהבתי מכוניות. בגיל 4 ידעתי לזהות את השמות של כל המכוניות. הייתי יכול לזהות אותם גם ממרחק של מאות מטרים בחושך, רק לפי צורת האור של הפנסים שלהם, וגם היו לי המון מכוניות צעצוע. כשהייתי בן 5  בשנת 1974 אבא שלי קנה את מכונית הסובארו הראשונה שהגיעה לארץ. היא היתה צהובה. והיה גם דגם אדום עם שתי דלתות שדומה מאד למכונית הזו בקליפ של OK GO, או למוסטנג (נגיד). היתה לי בבית חוברת כרום עם שני הדגמים והייתי מעלעל בהם לא פעם. יום אחד חנתה ליד הבית שלנו סובארו כזאת ספורטיבית אדומה, התחלתי להסתובב סביבה לבחון את השעונים, את המושבים את הסמל מקדימה. אפילו פתחתי את מכסה הדלק. עד שבא מישהו ואמר לי: "ילד זה האוטו של אבא שלך ?", והלכתי... 

לא התכוונתי לצפות בעוד התחכמות מאוסה של OK GO. גם 2.5 מיליון צפיות ביומיים לא שכנעו אותי. אבל הייתי חייב להציץ, וזה פשוט אדיר !

OK GO - Needing/Getting

The Life and Times - חדש !

כמה שאני פוסט-מודרניסט ומתלבט, ורואה כל דבר מכמה זויות אפשריות, אני חושב שיש אמת אבסלוטית לגבי מוסיקה. יש מוסיקה טובה, ומוסיקה טובה לא תלויה בסגנון בכלל. אני זוכר את היום שנורה ג'ונס זכתה בגראמי, לא הבנתי על מה ולמה. נשמעה לי כזאת קיטשית. אבל אז הקשבתי לאלבום שלה והבנתי שהוא טוב. כנ"ל אני לא מקשיב לפוסט-רוק ביום-יום, אבל האלבום החדש הזה של The Life and Times טוב בכל קנה מידה שהוא.  כי כשזה פרימיום זה פרימיום [ותודה לארז סובל שהמליץ]. הם מקנזס סיטי, הם עושים ספייס-רוק וזה האלבום השביעי שלהם, והוא כולו להזרמה:

The Life and Times - No One Loves You Like I Do

Undun

קצת נפל בתפר שבין 2011 ל-2012, אז עכשיו ניתן לו את תשומת הלב הראויה:

Undun נתפס מבחינתי בעיקר כאלבום המשך לאלבומם הקודם  How I Got Over מהבחינה שהוא עשיר באלמנטים החוזרים בשני האלבומים, כמה מהראפרים והזמרים האורחים צצים שוב ושוב בשני האלבומים ובעוד ועוד שירים, עד שכבר ראוי להוסיף אותם למצבה הנוכחית של ההרכב וכן הסאונד באופן כללי נשמע זהה מאוד לאלבום הקודם. השירים באלבום מוצלחים אחד אחד בלי אף רגע מת או חסר עניין וברק. אך כל ההרגשה של "אלבום המשך" מצליחה בו בעת לפגוע עבורי בערך של undun כאלבום שעומד בפני עצמו - האלבום פחות מקורי ומרגש מ- How I Got Over.

ישנו מיחזור לא מועט של רעיונות שהועלו באלבום מ- 2010, הרגשת ההמשכיות יוצרת תחושה של צעידה במקום ופחות של התקדמות. ולמרות זאת, תחושת ההיתקעות הזאת לא נכונה לגמרי. באלבום זה הרוטס כן מצליחים להפתיע, פשוט זה קורה בחלק אחר של האלבום. שלושת הקטעים האינסטרומנטליים הסוגרים של האלבום הם למעשה יצירה אחת בשלושה חלקים המבוססת פסנתר וכינור. מאיפה צצה לה פה באלבום היפ הופ יצירה הנפרדת משאר האלבום בעלת מאפיינים ברורים של מוסיקה קלאסית-מודרנית (Modern-Classical) ושל פרי ג'אז? אין לי שמץ, ואני לא יודע איך זה משרת התימות העולות בשאר האלבום, אבל זה פשוט מרתק אותי, נותן נופך מוסף וכל כך שונה לאלבום וזה נותן טוויסט רענן מאוד. אולי האלבום הזה לא מהווה התקדמות ברורה בקו ישר עבור ההרכב הותיק, אך זה בבירור גם לא התחפרות בנקודה אחת קבועה. אלכסון, זה פשוט אלכסון קדימה לכיוון זר וחדש ועדיין מוכר וידוע.

The Roots - I Remember

מינימל קומפקט - תמונת מחזור כחולה

אני לא מאמין שאני צילמתי את התמונות האלה. בארבי  1.2.2012

 

 

 

נבדק ונמצא פרימיום - לבת לבן ולמי שמתעניין

מי כאן גבר מי אישה ?

פתיחה- 
היה שבוע עמוס חוויות השבוע. בעיקר ההופעה של מינימל קומפקט אבל לא רק.  פרטים בהמשך.

The Magnetic Fields - Andrew in Drags - אזהרת צפייה !

"לבת לבן ולמי המתעניין" היתה תוכנית רדיו לילדים שודרה ברשת א' בצהרים, לא הקשבתי לה כי "חדש חדיש ומחודש" שודרה במקבלי. אני זוכר את התקופה שיצחק נוי היה מגיש. מהר מאד הבנתי שהתשובות שלו לשאלות של ילדים ממש טיפשיות . התסכיתים היו מותחים. נזכרתי בזה בעקבות הקליפ החביב של המאגנטיק פילדס בו רואים גבר שמתחפש לאישה, ואישה שמתחפשת לגבר. אני אף-פעם לא הבנתי מי בדיוק אמור להימשך לטרנונסטייל, נשים ? גברים סטרייטים ? הומואים ?  העיקר שיהיה שמח ! במקרה של המגנטיק פילדס מדובר בלא"טביות עם מעט כובד ראש, או לכל הפחות אינטליגנציה גבוהה.

M. Ward - The First Time I Ran Away כל פעם מפיל אותי מחדש M. Ward הזה. הנה שיר חדש פשוט ויפהפה. בשבילי הוא רוי אוברסון בין גילנו, וכיף שיש אחד כזה שעושה אז זה כל-כך טוב.

M. Ward - The First Time I Ran Away

M.I.A. - Bad Girls
קצת עייפתי ממנה, אבל היא באה עם שיר חדש וטוב, אז מאד נהנתי

M.I.A. - Bad Girls


Mark Lanegan Band's - Blues Funeral

האלבום החדש של מארק לאנגן כולו בהזרמה.  הקול צרוד הסאונד כמו בלוז מודרני  קיצבי. 

Drake - Practice - אזהרת צפיה !
זה נראה כמו וידאו חובבים אבל זה לא. בראיונות האחרונים איתו מספר דרייק שמאז שהוא מפורסם, כל הבנות מתנפלות עליו והוא לא מצליח לכתוב על אהבה. כל השירים שלו בשנים האחרונות הם על סקס ועל כמה שהוא גדול. כל-כך גדול שנשים באות אליו אחרי שהן מאד מאומנות בזה



Madona - Give Me All Your Luvin' Ft.. M.I.A. and Nicki Minaj
קליפ חדש למדונה לקראת אלבום חדש. כראוי הוא מתחיל עם עגלת תינוק שמתאים לדמות החדשה שהיא מגלמת בתור אם השנה. מהר מאד זה עובר לבגדי עור, גברים שמניפים אותה אל-על, וחזיות מנומרות. יש כאן כאילו סיכום של כל הקריירה שלה, כאילו מחווה לעצמה, בתכלס כל אומן שמתחיל לצטט את עצמו הוא בדרך לסוף הדרך. שיר לא משהו
Madona - Give Me All Your Luvin' Ft.. M.I.A. and Nicki Minaj

החיים שלי יותר מעניינים ממני

אתמול היה לי יום מעניין במיוחד, ההוצאה הכי קטנה  היתה החלפת 4 צמיגים של הרכב, בגלל שאחד מהם עלה על דוקרן (אבל לא בוכים על צמיג שנדקר). מיד אחרי זה קפצנו אישתי ואני לקפה בארומה, ועל הדרך חתמנו בבנק על משכנתא  של מיליון שקל לעשרים השנים הבאות (אני סתם מגזים).  באזור שלנו קוטג' עולה כמו דירה במרכז, ואחרי 15 שנות נישואים ו-15 שנות עבודה, אנחנו יכולים להרשות זאת לעצמנו. בהמשך הלכנו לבחור את הקרמיקות לבית. בתור רצף (כן, אני גם רצף), בן של רצף ונכד של רצף - בחירת ריצוף לבית היא נושא מאד חשוב עבורי (ממש לא בצחוק, הריצוף בבית זה הדבר שהכי חשוב לי בבית מבחינת עיצוב). מזל שנעזרנו במעצבת פנים שהיא גם אישתו של חבר שלי. החבר הזה מלווה אותי בחיים מאז שאנחנו בכיתה ז'. חמש שנים ישבנו יחד על אותו שולחן, אחד ליד השני. ואני מאד שמח להיות איתו תמיד. אבל גולת הכותרת של היום היתה עוד לפנינו. הלכנו למסיבת ניצחון של חברה טובה שלנו על מחלת הסרטן. זה היה בחדר האוכל של קיבוץ אשדות יעקב.  בשנתייים האחרונות היא ילדה את הילד החמישי,  בונה בית, חטפה סרטן (מהקשים ביותר) וניצחה אותו בריצת מרתון סובב כינרת. אחרי שעשתה כמה טריאטלונים, ואחרי שניצחה את הסרטן היא גמרה אומר לרוץ מרתון, והיא הצליחה ! בסוף הריצה היא אמרה לבעלה, במעיין פרץ של התרגשות: "אני רוצה לעשות מסיבה גדולה לכל מי שאני אוהבת" , וזה מה שהיה. המוזיקה היתה מוזיקת חתונות משנות התישעים, וכאב לי הגב, אבל כשיש לך באולם 3 אנשי ברזל (זה ממש לא אנושי התחרות הזאת)  כאבי גב הם תירוץ שלא מספיק. כל-כך נהנו, כל-כך התרגשנו. אני כל-כך גאה שיש לי חברים שהם אליפות של אנשים. לא בגלל הכוח, אלא בגלל הרוח. אני מסיר את  הכובע אתי, על הכל.
בגלל היום האינטנסיבי, שכחנו לקנות לה משהו, אבל מה כבר אפשר להביא למישהו שקיבל בחזרה את החיים במתנה. 

לכן אני תמיד אומר לכם ש..

החיים יפים והמוסיקה פרימיום !

עוד שני קליפים אחרי הרגע האחרון:
Miike Snow - Paddling Out
פעם כבר השמעתי שיר שלו פה. זה פאנקי אלקטרוני שבדי נחמד, אבל העיקר זה הקליפ שבו הוא נחטף בידי חייזרים שעושים לו ניתוח והופכים אותו לאדם המושלם. גם זה קליפ השבוע

Miike Snow - Paddling Out


PO PO - Teen Dreamz / Let's Get Away
אחרי שלוש האזנות החלטתי שמגיע גם לכם לשמוע ולראות. מדובר בלהקת סינטי-פסיכודלית. בקרוב יש להם אלבום. תמיד טענתי שלאכול עם כפפות זה מבאס, אבל נראה לי יותר מבאס להתנשק עם גרב ניילון על הראש

הופעות פרימיום - מינימל על האש

ההופעה של מינימל קומפקט אתמול היתה כל מה שהינו יכולים לאחל לעצמנו שהיא תהיה. ואפילו יותר מכך. ניכר היה שכולם הבינו את ההזדמנות הגדולה שנפלה בחלקינו. ואם שכחנו זאת לרגע, אז פורטיס זכר להזכיר לנו את זאת שוב ושוב. היה ערב בלתי נשכח. זו לא היתה נוסטלגיה, אלא כמו שהוא אמר 'הווה מתמשך'. הכל היה מושלם. מלא אנרגיות. עשינו אהבה בבארבי. השירים היו רק תירוץ. אהבנו את פורטיס המשוגע, את ברי סחרוף האומן, את סמי ברינבך המשורר, את מלכה המלכה, את קולין ניומן שעשה כבוד, ואת מקס פרנקן שחגג יומהולדת שישים והראה לכולם איך צריך להיות בגיל הזה: בלי חולצה עם שני מקלות תופים, ושיער עד הכתפיים. והם החזירו לנו אהבה. לא יודע כמה אנשים נכנסו לבארבי  אבל נראה לי שאף אחד לא יצא מאוכזב. בדרך החוצה קניתי שלושה דיסקים שלהם. ואני שוקל ללכת להופעה במוצ"ש.

זו היתה מוזיקה קרה שהגישו אותה כמנה חמה. הייתי אפילו אומר שהגישו אותה כציזלר (למי שיודע על מה מדובר). לא היה שם ניכור כמו בהופעה של אינטרפול. לקח זמן עד שהלהקה נכנסה לעניינים, אבל אחרי 4-5 שירים הם פתחו מבערים ומאז זה היה מצויין. היה צריך לבוא להופעה הזו עם לב חם. וכשעומד מולך פלא בריאה כמו הלהקה הזו אז אני באמת לא מתעסק בדיוק של הנגינה. העיקר הוא הכנות, והעוצמה. ומבחינתי מהרגע הראשון היה שם כל מה שצריך.

הדבר שהכי מרגש אותי בהופעות חיות הם זוגות אוהבים. שני מטרים מימני, היה זוג צעיר כזה שנראה מאוהב מאד. הוא חיבק אותה מאחור, שניהם עם הפנים אל הבמה. היא עם עיניים עצומות מתענגת לה עם חיוך מרוצה, והוא עם הראש שקוע בצוואר שלה. האולם היה שייך להם. אנחנו היינו רק התפאורה. בסוף ההופעה  הם נשארו קצת, היא ישבה על הבמה הוא עמד לידה..הלכתי..מבלי להביט עוד. אפילו שהם לא הבחינו בי. זה היה הרגע שלהם.