אבות המזון של הבלוג הזה הם: החיפושיות, מוריסי, דיויד בואי, פרינס, פיקסיז, הבוס, פול סיימון. מכולם, אני מרגיש תמיד צורך להסביר את גדולתו של פרינס. אז בזכות איתן טובי הגעתי ל-DVD מלא, שגם אתם יכולים לצפות בו, על השנים הגדולות של פרינס. קטע גאונות קטן שמדברים עליו בסרט: מהשיר When Doves Cry הוא הוריד ברגע האחרון את הבס ליין, והשאר היסטוריה.
בזמן שפרינס היה בשיאו, היתה מוסיקה שחורה והיה פרינס. אף-אחד לא חשב כמוהו, ניגן כמוהו ועשה מוסיקה שדומה למה שהוא עשה. ההשפעות שלו מליטל ר'יצארד ועד ג'ימי הנדריקס לא מאפילים על היכולת המופלאה שלו לשלב פאנק, פופ ורוק ביחד.
ולמטה אפשר לראות אותו מבצע יחד עם סטיווי וונדר בהופעה שהתקיימה בפריס שנה שעברה, את השיר Superstition - גדול !
5 תגובות:
כל כך הרבה כיף על במה אחת.
נכון, אני צפיתי בזה איזה 10 פעמים כבר
אין על הסולו שלו כאן...הוא מגיע ב-3:27
http://www.youtube.com/watch?v=ifp_SVrlurY
וואוו,
באמת סולו מדהים.
אני נוטה לשכוח שהוא נגן וירטואוז בגיטרה. זה נראה לי הכי פחות חשוב אצלו. כמו שאצל מוצארט (שהיה וירטואוז על פסנתר) זה הדבר הכי פחות חשוב.
הוסף רשומת תגובה