האלבומים החדשים - ספטמבר 2011 !

לפני שמתחילים, יש הרבה שמתפלאים ושואלים: לכמה אלבומים בן-אדם אחד יכול להקשיב ? אז התשובה היא שאני מקשיב להכל בקשב רב, אבל לא באותה מידה. האמת שאני גם כן מתפלא מזה שאני צריך כל הזמן גירוי חדש, מצד שני לפעמים אני מוצא את עצמי "תקוע" על איזה אלבום ודי חוגג על נורמליות זמנית שכזאת. ועוד דבר: הכתיבה עצמה והשיתוף של החוויה עוזרים מאד להבנה ולריכוז. המטרה העיקרית כאן היא לחגוג קצת מוסיקה, כי כמה אפשר עוד לחגוג עם אוכל  בחגים האלה ?!! (התשובה הבדוקה: המון !) מקווה שתהנו. חולה עליכם !

Wilco - The Whole Love ללא ספק האלבום של החודש. וילקו באלבום חדש והטוב ביותר שלהם מאז Yankee Hotel Foxtrot. אחרי רצף של ארבעה אלבומים אהובים, ואחרי שהכרזתי עליהם כלהקת העשור שלי,  הגעתי להאזנה של האלבום הזה עם המון סלחנות וסובלנות. הייתי מוכן לפשרה. אבל כאמור הוא אלבום פרימיום, יש גם חזרה גם לניסיונות בסאונד שנזנחו מאז יאנקי הוטל. המון רגש יש לג'ף טווידי הזה, וזה העיקר. באלבום הזה אני מגלה צד ביטלסי בלהקה הזו. שמעתי בפיצ'פורק לא התלהבו - אני לא סופר אותם. השיר בפלייליסט הוא שיר הפתיחה: Art of Lost.

Clem Snide - Clem Snide Journey אלבום שחרשתי עליו הרבה החודש. הכל התחיל מקאבר אקוסטי ביוקללי שנעשה לשיר  Faithfully - במקור בביצוע הזוועתי של להקת Journey משנת 1983. אף ברזיליי הוציא מהשיר הזה משהו שלא היה בו קודם - ממש מטאמורפוזה. וכך נולד איפי שלם של קאברים אקוסטים לשירים של להקת Journey. שירים על אהבה, שנותנים הרגשה רוחנית עליאית, בגלל הטוהר של הביצועים של קלם סנייד. זה מעורר מחשבות על המושג קאברים, ביצועים מחדש יכולים להיות ממש לידה מחדש. ופתאום נראה שהשיר לא עומד בפני עצמו, אלא שמי שמבצע אותו הוא שנותן לו חיים. השיר בפלייליסט Whose Crying Now, ועוד אחד.

dEUS - Keep You Close יש כאן מישהו שמתפלל לדאוס ? כי בדיוק חסר למניין... כל ילד ניינטיז אמור להכיר את להקת dEUS הבלגית, ועכשיו יש להם אלבום חדש שכולם מאד מרוצים ממנו (ויש המוסיפים - אלבום פצצות !). זה מתחיל סינמטי משהו, ובאופן כללי קצת רגוע לי מידי ובוגר. כל שיר טוב אבל מאופק ומתוזמר. בשיר  השלישי הם כבר מתחילים לעשות רוק (עדין מתוזמר).  השיר בפלייליסט Dark Sets In אבל גם Twice מעולה, וכמעט כל שיר אחר באלבום הפרימיום הזה.

Wild Flag - Wild Flag יש מספיק להקות בנות בים, וכל אחד מוצא את זו שהכי מוצאת חן בעיניו. אני אוהב את זאת. בשבילי זו לא עוד להקת בנות. לא עוד להקת דרים-פופ. לא Cults ולא Best Coast, עם כל הכבוד, ויש כבוד. Wild Flag היא להקה בנות אחרת, להקת רוק. הרבה יותר קרוב ל-Suzi Quatro. למעשה Wild Flag נחשבת כסופרגרופ, כיוון שחברותיה באו מלהקות אחרות (סליטר קיני, הליום והמיינדרס). חברות ווילד פלאג הן מפורטלנד ומוושינגטון. כשהקשבתי לאלבום שלהם, חשבתי שזה הדבר הכי מדוייק ששמעתי בזמן האחרון. פוסט פאנק בכללי, אבל אמריקאי. עם קצת זעם, ועם נשיות בולטת. נו איך לומר, בדיוק איך שצריכה להישמע ולהראות להקת רוק של בנות בדימיונות. השיר בפלייליסט Future Crimes, ועוד אחד.

Kasabian - Velociraptor בארצנו הקטנטונת ישנן תופעות כמו אורפנד לנד שהיא להקה שמצליחה מאד בחו"ל, אבל לא בארץ. באנגליה ישנה תופעה של להקה כמו קסביין שמצליחה מאד שם אבל לא מחוץ אליה. כאנגלופיל למחצה (סבתי נולדה בעדן בשנת 1907) לקחתי על עצמי כמשימה לבדוק את האלבום הזה לעומק. משמיעות של של סינגלים מוקדמים שלהם ציפיתי ללהקת הארד-רוק אנגלית. יש בזה משהו, אבל הם יותר התפתחות של להקות המיינסטרים האנגליות, בלר ואואזיס הדור הבא. חלק גדול מהשירים הזכירו לי את Doves ושיר כמו La Fee Frante ממש מתכתב עם החיפושיות. אז יש בו גם קצת פופ-פסיכדלי. אחרי כמה האזנות לשירים שמתעקשים להתניע לאיטם, אני יכול לומר שאת ארבעת השירים הראשונים באלבום אני אוהב (וגם מרגיש מהם איזה הרגשה מוזרה תוך כדי), שאר האלבום לא מזיק אבל גם לא מועיל כלל. השיר בפלייליסט Days Are Forgotten.  ועוד שיר.

Blink 182 - Neighborhood הקשבתי בסקרנות, בחשדנות, באתי עם המון דעות קדומות, כולן מוצדקות, ובכל זאת אין לי מילה אחת רעה להגיד על האלבום הזה ועל הלהקה הזו. Blink 182 הם בדיוק כל מה ש-MTV ROCK  (לשעבר MTV2) שואפת להיות. רוק מתוק של נעורים. כאסח עם תסרוקות. בתכלס פופ שמתחפש לרוק. והקול הטרום בר-מצווה של Tom DeLonge בכלל לא עוזר, אולי בעצם רק בגלל הקול הזה אני לא אוהב אותם. בכל מקרה היה קשה לא להנות מהאלבום החדש, החברה האלה יודעים לעשות את העבודה, השירים מצויינים באופן מדהים, הנגינה מכל הלב, אפילו קצת מוקצעת מידי. נדמה לי שאני מרגיש גם התבגרות ובשלות אצלם. בכלל לא הייתי מתנגד להיות מעריץ הלהקה, אילו רק הייתי מסוגל. אילו הבת שלי בת ה-13 הייתה אוהבת אותם, הייתי גאה וגם לא הייתי מודאג. השיר בפלייליסט Heart's All Gone.

Kurt Vile - Smoke Ring For My Halo היה צריך להופיע כאן קודם. חברים טובים שלי ואוהבי מוסיקה הדוקים מאד מתפעלים ואפילו מאוהבים בקורט וייל, סינגר-סונגרייטר אמריקאי מפילדלפיה. אני אהבתי שיר מאי.פי חדש שלו שאמור לצאת בנובמבר. אבל את האלבום הנ"ל אני לא מצליח לצלוח - פה ושם שיר ממוסס אבל כמיקשה, זה קשה. אז אולי האלבום הזה לא אמור להופיע כאן בכלל. אחרי שתקשיבו לשיר Baby's Arms תתבלבלו בעצמכם (ויש לו וידאו מטריף).

Active Child -Your Are All I See צ'לווייב הוא סגנון מוסיקלי קצת בעייתי. יותר מידי אלקטרוני, יותר מידי אמורפי, ובעיקר יותר מידי היפסטרי. אבל הוא מוצדק לחלוטין ואני משתדל מאד להביא לכאן את הראויים ביותר, ויש לא מעט ! גם אם אתם לא מאוהבים בסגנון יש כאן המון מוסיקה טובה. "ילד אקטיבי" הוא פט גורסי, ורק בשביל לשבור לכם את המיתוס כלי הנגינה העיקרי שלו הוא נבל, ואיך שהוא הופך את זה ללופים קטנים, לאלקטרוניקה רוויית הדים וגיטרות צנועות, זה קסם. הקול קולו של דויד דאור והידיים ידיי אקטיב צ'יילד. השיר בפלייליסט הוא You Are All I See ועוד אחד.

Sleep ∞ Over - Forever אני מצטט את אביעד מהאייפוד רעב: " אם יש שירים שאני אוהב יותר מאשר שירי כוח, אלו הם השירים שיודעים לעצור אותי במקום. אלו הם תמיד השירים האלה שנחים אחרי הקטעים נטולי המילים באלבום, או אלה הממוקמים אחרי תרדמת מסוימת המהווה תעתוע. תעתוע שכל מטרתו להשכיח את קיומה של השאיפה. כל שאיפה.... אינני מדבר כאן על מקרים של להיטים באלבום שכולו שממה. אני מדבר על אלבומים אשר נולדים מתוך הרצועה השמינית בהם. שגם היא כולה נוצרה בעצירה." השיר בפלייליסט Casual Diamond, ועוד אחד.

Slow Club - Paradise אלבום שני לצמד הבריטי משפילד. בן ובת שלא ממציאים שום דבר חדש. פופ-פולק בריטי (אם יש דבר כזה) על גבול הקיטשיות. לי הם מזכירים את קאמרה אבסקורה, יש שאומרים שהם מזכירים את ג'ני לואיס. השיר בפלייליסט Two Cousins ועוד אחד.

Cant - Dreams Come True אחרי שהפיק את האלבומים של Blood Orange ושל ו-Twin Shadow  יש ל Chris Taylor מגריזלי בר עוד כוח להוציא אלבום סולו. אלבום מלא צלילים מפחידים משולבים באלקטרוניקה מתוקה. בשמיעה ראשונה וגם שניה זה אלבום נעים מאד, עם שירים שתופסים, אפילו התלהבתי לרגע, אבל יש לי בעיה עם ההפקה הזולה הזו - לפעמים זה נשמע יותר מידי כמו דיסקו איטי. אם היו נגנים את זה גריזלי בר, אז זה היה גדול. השיר הפותח של האלבום מלהיב, והוא גם בפלייליסט Too Late Too Far. וגם השיר בקליפ למטה. קליפ שאיך שלא תסתכלו עליו, במבט סליזי או מוסרי, או גם וגם - תאהבו אותו.

CANT - She Found A Way Out (Music Video) from n a u t i c o on Vimeo.

Björk -Biophilia שיבוא מישהו בעולם הזה ויגיד לי שהוא מתלהב מהאלבום החדש של ביורק, או בכלל ממשהו שהיא עשתה בשנים האחרונות. ניסיתי להקשיב לה, בחיי. Crystaline שיצא כסינגל ראשון היה יחסית קומניקטיבי, אבל כל השאר באמת לאסקימואים שיש להם המון זמן לחשוב על פתיתי שלג. קחו למשל, את הוידאו שלמטה. ביורק בגירסת הרוחניקיות, הבלתי ברורה. מצד אחד היא נראיית כמו איזה שונית אלומגים בים, מצד שני ברקע ירח. נו טוב. השיר בפלייליסט Cosmonogy, כבר הרבה יותר טוב.

שמישהו יסביר לי מה עובר על המג'נונה הזו:

Dum Dum Girls - Only in Dreams אני לא מתפעל מכל להקת בנות, אפילו אם היא מוחתמת ב-Sub Pop. סתם רוק גאראג' אלמנטרי, עם קצת גוון סיקסטיז. אם בא לכם. כאן אפשר לשמוע את הסינגל Coming Down.

 Evanescence - Evanescenceעוד להקה שיכלה לשמש השראה ל"יהודים" למרות שאת הצליל של היהודים אני יותר מכבד. הוא נשמע הרבה יותר כן ופחות מלוטש. אהבתי את אלבום הבכורה של אוונסנס, לא בגלל הסגנון אלא בגלל כמה שירים שמאד אהבתי ובגלל הרעש.  הקאמבק הזה די נחמד, אלבום עם שירים נחמדים, לא מספיק בשביל שאני אחצה את הכביש ואעבור לנבור מה קורה בגבולות הז'אנר האחר הזה, אלט-רוק לא בדיוק כוס התה שלי. מי שמעריץ את הלהקה, לא יתאכזב.

DJ Shadow - The Less You Know, The Better לגלות זה הרבה יותר נחמד מלדעת, ולכן עדיף לדעת כמה שפחות. מצד שני יש כל-כך הרבה עוד לדעת, כך שזו לא ממש סיבה. די. ג'יי שאדו הוא מפיק קוסם גאון שמשלב את כל מה שצריך לעוד אלבום שיש בו את כל הגרוב הנחוץ. כבר בארבעה הקטעים הראשונים יש סול, גיטרות מנסרות, היפ-הופ וקטע גיטרות אקוסטיות שמתכתב גם עם הפינק פלוייד וגם עם זירו 7.  אני לא מתלהב מכל הוירטואוזיות הזו, למרות שהיא מאד מרשימה. יש הרבה מה לנתח, באוזנים קצת יותר בתוליות שלא יודעות שום דבר, זה אולי אלבום אדיר. Sad and Lonely המעולה נשמע כמו בלאדת סול נשית מהסבנטיז, הקטע שאחריו Warning Call הוא באוהאוס, וכן הלאה.. כמו קופסת ממתקים מזוייפים שמזכירים טעמים של הרבה ממתקים אחרים. לא נשארתי עד הסוף. השיר בפלייליסט Sad and Lonely.

St. Vincent - Strange Mercy אלבום שלישי לאנני קלארק (לא ההיא אלא הזאת), חברה לשעבר בפוליפוניק ספרי, אולי בגלל שהיא חברה בלהקה של סופייאן סטיבנס יצא לה אלבום שמזכיר את אלבומו האחרון? היא גם נראיית נורא רזה בפנים. שתאכל משהו לפני שהיא שרה, זה לא בריא ככה. שירים די קליטים קשה לי להחליט אם זה פשוט וטוב או מתחכם ולא ממש נעים לעיכול. בשורה התחתונה אני מסתדר בלי האלבום הזה.ובכל זאת הנה שיר אחד, יפה.

עוד אלבומים שיצאו החודש:

M83 הדבר היחיד שאני זוכר מההופעה שלהם הוא שפגשתי כמה חברים טובים, כל השאר היה פחות טוב. מאז הלהקה הזו לא מעניינת אותי
Iggy and The Stooges - Raw Power Live In The Hands Of The Fans טרם קשבתי, אבל איגי פופ, מה יכול להיות: אם אתם אוהבים אז אתם אוהבים.
Lil Wayne לבעלי טעם רע במיוחד, אפילו לא הקשבתי

Nirvana - Nevermind 20 Years הוצאה מחודשת לאלבום ההוא

Pearl Jam - Album: Pearl Jam Twenty אוסף 20 שנה לפרל ג'אם.

Clap Your Hands and Say Yeah - Hysterical עדין לא הקשבתי, אם בכלל (פרומו לאלבום).

Neon Indian  עוד לא הספקתי, אולי בחודש הבא