בפרקים הקודמים של "לא על הסמיתס לבדה":
Talk Talk
Durutti Column
Cure
Aztec Camera
The Colourfield
Prefab Sprout
The Housematrins
Virgins Prunes
The Waterboys
"לא על הסמיתס לבדה" היא סדרה של פוסטים שבאה להציג להקות גדולות משנות השמונים שלא זוכות למספיק חשיפה, וגם, על הדרך, לשפר את התדמית הקצת קיטשית שדבקה בעשור הזה. שנות השמונים היו השנים שבהם צמח האינדי, נולד ההיפ-הופ, פרצה דרך המוסיקה האלקטרונית, וגם זהו העשור שבו יו-2 ניסחה מחדש, בעזרתו המופלאה של בראיין אינו, את הצליל של הרוק. העשור ההוא היה לרוב חובבי המוסיקה ששרדו אותו הדארק-אייטיז עם מוסיקה פסיכדלית פוסט פאנקיסטית, שבו להקות כמו אקו והבנימן פעלו. הפוסט הזה נכתב בעקבות הופעה של Echo and The Bunnymen בישראל. הופעה שהיתה מוצלחת לכל הדעות. הבנימן פעילים משנת 1978 עד היום. הם הוציאו שלושה אלבומים בניינטיז ועוד שלושה בשנות ה-2000, ולמרות זאת אני חושב שצריך לשייך אותם לאייטיז - משם מקורתיהם וגם רוב יצירותיהם. איאן מקלאך הוא הסולן וכותב השירים, והדמות האפלה והכריזמטית שעוטה משקפי שמש, מעיל בקיץ, שותה בירה ומעשנת ללא הפסקה. הדבר העיקרי שאפשר לציין בלהקה הזו ועל איאן מקלאך (חוץ מהשמות המוזרים) שהיא נשארה נאמנה לעצמה ולאמת שהיא רצתה להביא מבלי להתפשר ולרדוף אחרי ההצלחה וההמונים. המון שירים יש בפוסט הזה, ואלה רק הלהיטים:
Evergreen
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה